מלבי"ם
וירם כי בזבחי שלמים היו מרימים את השוק ואת החזה ועליהם החלבים ומניפים אותם והחזה והשוק נתנו לכהנים, והיו נקראים בשם שירים כי היו שירי האשים, ובבמת יחיד שלא היתה שם לא תנופה ולא חזה ושוק, בכ"ז היה החלק הזה מכובד אצלם, והיה שייך למברך את הזבח שהוא שמואל, והטבח היה מרימו לפניו דרך כבוד כמו שהיה טעון הרמה לפני ה' בבמת צבור, והיו נקראים בשם נשאר כי הם שירי האשים בבמת צבור, וזה שכתוב וירם הטבח את השוק והעליה רצה לומר והחזה שעליה ויאמר הנה הנשאר רצה לומר זה החלק הנקרא נשאר, כי הוא שירי אשי ה', שים לפניך אכול כי זה השייך לראש הקרואים, כי למועד שיעור הכתוב כי למועד לאמר העם קראתי שמור לך רצה לומר כי בזמן שאמרתי לפני שמואל את העם אשר קראתי לזבח, רצה לומר בעת שספרתי לפניו מספר הקרואים וחלקתי לפניהם את המנות, מאז שמור החלק הזה לך כי ידע שמואל כי אתה תבוא הנה ויאכל וכו' ביום ההוא רצה לומר שנמשכה הסעודה כל היום כולו: